המשמעות הכלכלית-חברתית
· מי ירוויח מהרפורמה המוצעת?
"זה המקום להבהיר נקודה חשובה ביותר כדי שלא יהיה מקום לטעות: אם תופרט הקרקע, היא לא תעבור לידי הציבור הרחב במתכונת של צדק חלוקתי. היא תעבור לידי מספר בעלי הון שישלטו גם במשאב היקר והחשוב הזה. ואלה, גם אם התנהלותם תהיה הגונה, יפעלו על-פי שיקוליהם, תוך שימת דגש לגיטימי מבחינתם על האינטרס הכלכלי שלהם. לכל אחד צריך להיות ברור כי אין לאף אדם זכות לבקש ממי שרכש נכס במיטב כספו שינהג בו בדרך שאינה הולמת את האינטרסים שלו. ומה יעשה הציבור אם ביום מן הימים ירצה לקבוע כיעד לאומי התיישבות באזור מסוים ולא באזור אחר? ילך אצל בעלי הממון שהקרקע עברה לידיהם ויבקש את חסדיהם?"
- עו"ד רחל זכאי, לשעבר יועמ"ש למנהל מקרקעי ישראל, 30.4.2008
הקרקע לא תעבור לציבור הרחב במתכונת של צדק חלוקתי
הגדלת הפערים הכלכליים חברתיים
העברת הבעלות על אדמות המדינה לא תשרת את האזרח הקטן, כי אם תעשיר עוד יותר את השכבה הדקה של בעלי ההון ותעמיק את הפערים החברתיים.
מבחינה כלכלית-חברתית יגדלו הפערים ותתחזק השכבה הקטנה, השולטת במשק הישראלי.
הפרטת המנהל ושיווק מקרקעי ישראל לכל המרבה במחיר, תביא לכך שאלו אשר בידיהם היכולת הכלכלית והפוליטית לקנות אדמות רבות ובזול, יתפסו חלקים משמעותיים משטחה של המדינה. כך תיווצר טבעת חנק על הכלכלה, שכן לגורמים שירכשו את האדמות יהיה עניין במיקסום הרווח הפרטי שלהם מהשקעתם על ידי העלאת ערך האדמה. כלומר, הפרטת האדמות היא קרקע פורה לספקולציה – לבעלי האדמה יהיה עניין "לחנוק" מפעם לפעם את ההיצע, על מנת להעלות את הביקוש ובעקבות כך את המחירים. האדם הפשוט יתקשה בתנאים אלו לשכור דירה, או לקנות בית.
אדמה יקרה תמנע יכולת לתהליכי פיתוח כלכלי מהיר, שכן יהיה צורך בהון רב, על מנת לקנות שטח להקמת מפעל או לשם בניית מבני מגורים.
מעבר לכך, לא ניתן יהיה לנהל כל מדיניות תכנון ופיתוח כלכלי לפי אזורים, למשל – להקים תעשייה על סמך הגדרת אזורי עדיפות לאומית, שכן ניהולן יהיה בהתבסס על "חוקי השוק".
· השלכות הרפורמה על הפריפריה
· השלכות הרפורמה על ערביי ישראל
העברת אדמות המדינה לידיים פרטיות תחסל את הסיכוי לתיקון אפליית המיעוט הערבי בנוגע למקרקעי ישראל, שכן אין לצפות מבעל נכס פרטי לעשות את אשר מוטל על המדינה – טיפוח הקיום המשותף בארץ ישראל.
