המשמעות הסביבתית
עתודות הקרקע
"ב-2020 עתידה ישראל להיות המדינה הצפופה בעולם המערבי. את הקרקע שנותרה המדינה צריכה לנהל בתבונה, מתוך ראייה כוללת ושמירה על איזון בין צרכי הפיתוח והשימור. שטחים פתוחים מאפשרים לגשמים לחלחל למי התהום, ממתנים את פליטת גזי החממה, מאפשרים למערכות אקולוגיות להתקיים, בולמים את זיהום האוויר ומאפשרים לנו לצאת אל המרחבים, להתאוורר ולדרוך מדי פעם על קרקע פחות קשיחה מבטון."
אביב לביא, מעריב, 4.5.2009
"המשמעות: שטחים פתוחים רבים יופקדו בידיים פרטיות "
· פגיעה בנופים הפתוחים, בסביבה הירוקה ובאתרי הטבע
גורמי התכנון בישראל מודים, כי לחצים מצדם של יזמי הנדל"ן מייצרים תהליכי קבלת החלטות תכנוניים, אשר אינם עומדים בקנה אחד עם טובת הציבור. השוק הפרטי, שמטרתו עשיית רווח, אינו יכול להגן על הריאות הירוקות של מדינת ישראל ולראות לנגד עיניו שיקולים סביבתיים אלו. האסון האקולוגי שייגרם כתוצאה מהכנסתה של הקרקע לשוק הסחורות הוא בלתי הפיך ויהווה בכייה לדורות.
"את הנזק לסביבה ולטבע לא יצליח לאמוד אף כלכלן מבית המדרש שבו עוצבה הרפורמה הקרקעית. האמת היא שלא נראה שזה מעסיק את מקבלי ההחלטות, החדורים בעיקר בתחושת שליחות של חיזוק שוק הנדל"ן. זהו נזק שמשמעותו לא רק הרס הנוף, הצומח והחי, אלא פגיעה באיכות החיים הבסיסית של תושבי ישראל. הנופים הפתוחים, שאפשר לטייל בהם ולגבש דרכם תחושת זהות ושייכות למקום שבו אתה חי, ייגזלו מהם לתמיד."
צפריר רינת, הארץ, 3.5.2009
"פגיעה באיכות החיים הבסיסית של תושבי ישראל"
· ים המלח כמשל
קיבלו זיכיון לשימוש בקרקע והתעלמו באופן מוחלט מדרישות הממשלה
מאות בולענים מאיימים על חופי ים המלח
פנייה דחופה ליועץ המשפטי לממשלה לתיקון ההליך הפגום בו מקודמת כיום
רפורמה במקרקעי ישראל, אשר הוגשה על ידי "החברה להגנת הטבע" ו"אדם טבע
ודין". קישור לפנייה
