השלכות הרפורמה על ערביי ישראל
הפרטה מביאה לשוויון הזדמנויות?
אלו הנוטים לחשוב כי ערביי ישראל עתידים לצאת נשכרים מהרפורמה המוצעת, בשל הפיכת הקרקע לסחירה ובכך זמינה לכל דורש, טועים טעות מרה.
המגזר הערבי, כחלק מכלל החברה הישראלית, כורע תחת עולה של ההפרטה המתבצעת במשק. כמו במגזר היהודי, גם החברה הערבית מאופיינת ברוב גדול של אנשים ונשים קשיי-יום, ומיעוט מצומצם ביותר של בעלי-הון, אשר ביכולתם לרכוש את נכסי החברה המופרטים חדשות לבקרים.
חשוב להבין, כי גם לאחר הרפורמה, אשר רק לכאורה תציב את הקרקע כמשאב זמין לכלל החברה, ידם של מרבית ערביי ישראל לא תהא משגת לרכישת נכס.
האם החלופה היחידה להפרטת הקרקעות היא קיפוחם של ערביי ישראל?
אנו שוללים טענה זו מכל וכל.
יש ממש בטענות הציבור הערבי על קיפוח מצד המדיניות הקרקעית של ממשלות ישראל לאורך השנים (לראיה, מאז קום מדינת ישראל לא הוקם אף יישוב ערבי חדש למעט ישובים בנגב ובגליל שנועדו לרכז לתוכם את האוכלוסייה הבדואית).
יחד עם זאת, רק במסגרת הדיון הציבורי, כאשר הקרקע היא נכס בידי הכלל, יש היתכנות לעיצוב סדרי עדיפויות מתוקנים.
אם תמצא הקרקע בידיים פרטיות, לא תהיה יכולת לתבוע את תיקונה של האפליה, כיוון שהאינטרס הכלכלי של בעל הנכס יכריע.
