מיגון בתים או מקומות למקרה של לוחמה או ירי באזורי עימות

יש בארץ מבנים מכל מיני סוגים וכל מיני תקופות.

למבנים מאוד מאוד ישנים אין בכלל מקומות מיגון ובמקרה של אזעקה הדיירים או העובדים בהם מתבקשים ללכת לחדר המדרגות.

במבנים אחרים שנבנו משנות ה50 עד 1992 היו בונים מקלטים. המחשבה הייתה של הפצצות מטוסים ולכן היה מקלט בקומת הקרקע של הבניין או בקומה נמוכה יותר.

לשם הדיירים היו צריכים לעבור בזמן אזעקה.

החל ממלחמת המפרץ הקונספציה הזאת שונתה גם כי האיומים השתנו וגם כי לא נראה ריאלי להוריד במדרגות בנין שלם בבת אחת ולפעמים גם יכולים להיות בניינים עם 8 קומות ואין לדיירים סיכוי להספיק.

מ1992 בונים לכל בניין ממ"ד שזה מרחב מוגן דירתי. למעשה הממ"ד הוא אחד החדרים של הבית שבנוי מבטון מזוין, חלון ודלת משורינים ויש לו יכולת לספוג התקפה.

כך כשיש אזעקה אז הדיירים יכולים תוך כמה שניות להכנס לחדר הממ"ד ולהנעל בו.

אותו דבר נכון למבנים מסחריים שיש בהם אנשים כמו בנייני משרדים, בתי ספר ועוד.

עדיין יש בעיה במקומות כמו ישובי עוטף עזה וישובים בגבול הצפון שבהם יורים קאסמים, גראדים ומרגמות. בישובים אלה טווח התתראה הוא מאוד קצר ומתחיל אפילו ב15 שניות.

אם יש אנשים  שהם לא בקרבת ממ"ד או מקלט הם עלולים לא להספיק להגיע למקום מוגן ולהפגע.

למקומות כאלה מתאים פתרון של מיגונית ניידת.

מיגונית ניידת מביאים על משאית עם מנוף וסה"כ צריך להציב אותה על מקום ישר. יש בה מזגן, דלת משורינת וחלון משורין. ניתן להציב אותה בכל מקום שנמצאים בו אנשים כפתרון מהיר.

לדוגמא בשדות שעובדים בהם חקלאים, בצמתים מרכזיות, בקרבת עסקים שאין להם מיגון ובכל מקום שצריך.

אפשר גם לחבר את המיגונית למבנה קיים כמו בדוגמא של הסרטון.

למבנים ישנים כמו בתים פרטיים או עסקים שאין להם פתרון של מקלט או ממ"ד כדאי לבנות ממ"ד. הליך הבניה הוא פשוט מבחינה בירוקרטית ולמעשה מקבלים בסוף עוד חדר בבית.

ממ"ד צריך להבנות לפי התקן של פיקוד העורף.

כדאי לבדוק פתרונות מיגון רק עם חברות בעלות ידע וניסיון שנותנות פתרון לפי תקן.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.